מרבית האנשים שעוברים לעבוד בחו"ל שואלים עצמם, האם בכלל צריך לפתוח חשבון בנק מחוץ לישראל?

ראשית, נתייחס לאלו שעוברים לעבוד במדינה זרה ואינם אפילו בטוחים שהם צריכים חשבון בנק בחו"ל.

התשובה לכך פשוטה מאוד, אם אתה מקבל משכורת בחו"ל ואתה צריך פתרון לקבלת המשכורת, כדאי שיהיה לך חשבון בנק בחו"ל.

היכן הכי כדאי לפתוח את חשבון הבנק?

א.      פתיחת חשבון בנק במדינה אליה עברתי:

במידה והינך עובר לעבוד במדינה מפותחת, בעלת מערכת בנקאית יציבה ובטוחה, לרוב, הבנקים המקומיים בהחלט יכולים לספק את הפתרון, הנושאים אותם עלייך לבדוק: שלא נדרשת הפקדת סכום ראשוני מינימלי כתנאי לפתיחת החשבון. התנאים והעמלות אשר מציעים הבנק. שמו הטוב של הבנק. לצורך קבלת ההחלטה ניתן לעשות מחקר אודות הבנק: האם הוא בנק מוביל, מהו וותק הבנק, מדינת המקור של הבנק ויציבותה הכלכלית של אותה מדינה, ובדיקת דירוג האשראי של הבנק בעזרת חברות לדירוג אשראי כגון : Standard & Poor's או Moody's, או  Fitch Ratings.

כשעוברים לעבוד במדינה מתפתחת והיציבות הכלכלית, שלטונית/פוליטית של אותה מדינה אינם בטוחים, המערכת הבנקאית אינה יציבה והבנקים הינם בדירוג אשראי נמוך, כדאי לשקול לפתוח חשבון בנק בינלאומי במדינה שהיא אינה מדינת היעד.

ישנם מספר אפשרויות לכך:

ב.      פתיחת חשבון בנק במדינת  :offshore

עד שלא גרתם בפועל בחו"ל, במשך תקופה ממושכת והכרתם קהילה ואנשים שכבר חיים שם פרק זמן, סביר להניח שלא שמעתם ולא הייתם מודעים למושג "חשבון בנק מסוג offshore " וחבל שכך, כי כל האנשים שחיים בחו"ל, בעיקר במדינות מתפתחות, למעשה מפסידים את היתרונות שיש בניהול חשבון פיננסי, חסכון והשקעות בחשבון בנק offshore .

בתחום השירותים הפיננסיים המונח "offshore" מקורו  מאיי התעלה, איים מעבר לחוף (offshore ) ליבשת בריטניה. שטח החסות הזה, של הכתר הבריטי, תמיד שמר על מידת אוטונומיה תקציבית ומיסויית מול בריטניה, והיה בין האזורים הראשונים שיוחסו כמרכזים פיננסיים offshore.

כיום, ישנם כ-70 מרכזי  offshore פיננסיים בעולם, כפי שהוגדרו על ידי קרן המטבע הבינלאומי (IMF) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי  (OECD) .

לבנקאות offshore יש יתרונות פוטנציאליים רבים; במיוחד לקבוצות מסוימות כגון עובדים שנשלחים לרילוקיישן מטעם החברה בה הם מועסקים ((Expatriate. אחרים שיכולים ליהנות מחשבונות כאלה הם : המחפשים גמישות של חברות הבנק וחשבונות הבנק, המחפשים פרטיות של הנכסים והעיסקאות, וכל מי שצריך חשבון בינלאומי

ישנם בנקים offshore  המציעים ללקוחותיהם את האפשרות לחשבון המנוהל בסוגי מטבע שונים תחת מספר חשבון אחד. מבנה כזה נקרא: חשבון רב מטבעי- A Multi-Currency Bank Account.

ג.       פתיחת חשבון בנק בינלאומי במדינה שאינה offshore :

ישנם מספר בנקים מובילים המאפשרים לך לפתוח חשבון בנק ביורו, דולר או פאונד. בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לפתוח חשבון בשני סוגי המטבעות. תהליך פתיחת החשבון דורש בירוקרטיה לא מועטה, ומצריך נסיעה למדינה ולסניף בו יפתח חשבון הבנק, בהרבה מהמקרים, מעבר לדרישות של הבנק בפתיחת החשבון, נדרשת גם הפקדת פקדונות ראשוניים מינימלים על מנת לפתוח את החשבון , (מ- 50,000 דולר ומעלה) כדוגמא בבנק  HSBC, CREDIT SWISS, STANDARD CHARTERED  ועוד. יחד עם זאת ישנם מספר בנקים אירופאים המציעים חשבונות עו"ש בינלאומיים שאינם דורשים הפקדת מינימום ומציעים פטור מדמי הניהול בעת הפקדה חודשית מינימלית. כמו-כן ישנן חברות בארץ המספקות את שירות פתיחת החשבון הבינלאומי ובכך חוסכות הליכים בירוקרטים ועלויות.

חשבונות בינלאומיים כגון אלה המוצעים על ידי בנקים כגון:  Commerz, Standard, Llyods TSB  ועוד, נועדו כדי לייצר מקסימום גמישות לעובד שנמצא ברילוקיישן, שזקוק גם לגישה למכשירי ה ATM  בחו"ל וגם לעשות העברות של תשלומים או כספים למקומות שונים בעולם. כמו-כן, ברוב המקרים הוא מקבל את שכרו במטבע אחד ( דולר או אירו ) ומעביר/משלם כסף במטבע אחר.

חשבונות אלה יכולים להיות שימושיים במיוחד לחלק מאיתנו, אך לא בהכרח מתאימים למשל למי שמחזקים בחסכונות בסכומים גדולים שעליהם יוכלו להרוויח ריבית גבוה יותר, או עבור כאלה המחפשים חשבון בתחום שיפוט אחר מסיבות של חשאיות בלבד.

עובדות סופיות ונושאים לשקול

לא כל הבנקים מציעים את אותם תנאים בחשבונות. חלקם דורשים מינימום הפקדה גבוה יותר, או עמלות גבוהות יותר מבנקים אחרים. מעבר לכך, היתרונות שלך מהחשבון תלויים בצרכים שלך ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. כלומר, מה שנכון בשביל אחד לא בהכרח נכון בשביל האחר, ולכן כדאי להתעמק במידע ולהבין לפני שמקבלים החלטות.

הפופולריות של סוגי חשבונות כאלה מאוד גדלה בעיקר בקרב אנשים הנוסעים לעבוד בחו"ל, אנשים שמעתיקים את מקום מגורם ובקרב אנשים שצריכים חשבון לצורך העברת כספים בינלאומית במטבעות שונים או לביצוע תשלומי מט"ח. ולכן, אם גם לכם נדרשת גמישות רבה יותר בניהול חשבון בינלאומי, אולי חשבון בנק  offshoreרב מטבעי  יכול מאוד להתאים לצרכיכם. ובמידה וחשבון המנוהל ביורו או דולר מספק אותכם, אז חשבון בנק בינלאומי במדינה אירופאית יכול להוות פתרון בהחלט מספק.

סקר חדש של איגוד הרילוקיישן הישראלי: מספר עובדי ההיי-טק הישראליים שביצעו רילוקיישן ב-2012 מוערך ב-1,500-2,000 ■ החברות מעדיפות לשלוח לחו"ל גברים רווקים

ההאטה הכלכלית בעולם פוגעת באפשרות של עובדי היי-טק לזכות במשרות בחו"ל. סקר שמפרסם איגוד הרילוקיישן הישראלי מצביע על ירידה חדה של 63% במספר הרילוקיישנים בשנת 2012, בהשוואה ל-2011. את הסקר מימן האיגוד לרילוקיישן שבו חברים מספר גורמים: קן תור & עכו, גלובוס דיוויד שילדס ורילוקיישן ג'ובס.

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו מספר כי "אבטלה מקומית בעולם, הובילה לשינוי במדיניות מתן האשרות על-ידי מדינות רבות. בניגוד לשנים עברו, החברות בישראל נמנעות יותר ויותר ממשלוח עובדים ללא היתר. היו עשרות מקרים בשנים האחרונות, בהן סורבה כניסתו של עובד בשל אי הוצאת היתר עבודה או ויזה מתאימה, תולדה של הקשחת המדיניות והגברת האכיפה".

במקרים האמורים החברות שילמו יקר – העבודה התעכבה עד למציאת עובד חלופי וחלק מהחברות נכנסו ל"רשימות שחורות", מה שיקשה עליהן לשלוח בעתיד עובדים למדינות שונות. ישנה מגמה נוספת שהופכת את הרילוקיישן למורכב יותר – עובדים שלא קיבלו היתר עבודה מתאים תובעים את החברות בשל הנזק שנגרם להם.

ההמתנה התארכה

"במצב שבו עובד תובע את החברה בגין איסור כניסה לארה"ב למשך שנים רבות, וההפסד הכספי הנגזר מכך, החברה מבינה היטב כי יש מחיר להפקרות. התוצאה היא שבשנת 2012 התארכו, באופן משמעותי, גם תקופת ההמתנה לקבלת האשרה וגם העליות תפחו ולכן החברות שלחו פחות עובדים לרילוקיישן. אנו צופים כי במהלך 2103, התמונה תתאזן, בעקבות סיום מהלך הטיפול בבקשות שהוגשו במהלך 2012", אומר קן תור.

המדינות אשר ממשיכות לעודד את הרילוקיישן לתחומן הן גרמניה, קנדה, אוסטרליה, הולנד וארצות סקנדינביה.

מי בכל זאת בחר לעבור למדינה אחרת ולעבוד? מהסקר עולה שרק 7% ממי שביצעו את תהליך הרילוקיישן אשתקד הן נשים, אחוז שנחשב לנמוך מאוד הן יחסית לעולם והן יחסית לשנים קודמות בישראל. למה זה קורה? "משלוח נשים, בעיקר נשואות, משמעו ייקור עלויות לחברות, אשר פועלות בשנים האחרונות לצמצם ככל שניתן את הוצאותיהן", אומרת עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס. "אנו עדים לכך, כי יותר ויותר גברים רווקים נשלחים לחו"ל, ואין לי ספק כי המגמה תלך ותתעצם. ההוצאה למשלוח משפחה גבוהה באופן ניכר והחברות אינן מעוניינות יותר לשלם את המחיר שנגזר מכך".

מה עוד ניתן ללמוד מהסקר לגבי התופעה? נתון אחד מצביע על כך של-65% מהחברות יש מדיניות רילוקיישן פורמלית. כמו כן, 73% מהחברות מציעות לעובד ביקור מקדים במדינת היעד למשך כשבוע. כל החברות מספקות ביקור מולדת מדי תקופה. 75% מהחברות מציעות תמריץ כספי, בנוסף לכיסוי הוצאות הרילוקיישן. 83% מהחברות, מספקות לעובד ייעוץ מס ו-65% דואגות לעובדים לכלי רכב. אגב, לפי הערכות שונות, מספר עובדי ההיי-טק שביצעו רילוקיישן אשתקד מוערך ב-1,500-2,000. ההערכה היא שהרוב המוחלט של עובדים שעברו השמה מחדש למדינה אחרת משתייכים לתעשיית ההיי-טק.

המגמה העולמית בתחום של מימון עובדים מחוץ למדינותיהם היא להעניק לעבוד סכום חד פעמי עבור הרילוקיישן, שבוא הוא יכול להשתמש לכיסוי הוצאות, לשימוש כראות עיניו. בישראל רוב החברות עדיין משתמות במתודולוגיה של החזר הוצאות ומימון עלויות מעבר.

יותר ויותר חברות מאמצות את המודל שלפיו לעובד ניתן סכום כסף חד פעמי למימון עלויות המעבר. השיטה הזו אמורה לחסוך לחברות כסף ובנוסף לאפשר לעובדים לדאוג לעצמם למענה שמתאים לצרכיהם.

מסקר שערכה חברת רילוקיישן ג'ובס עולה כי 36% מהישראלים שוקלים רילוקיישן מסיבה אחת: יוקר מחיה ■ "בזכות עבודה של שלוש שנים בניגריה", אומר אחד הנוסעים לאפריקה, "אפשר לרכוש בית ללא משכנתא"

ארז גולדשטיין, 37, נשוי ואב לשלושה, עבד עד לפני שנתיים כסמנכ"ל שיווק בחברה בתחום הבנייה, והשתכר היטב. גם אשתו, שנמצאה אז בתחילת הריונה השלישי, עבדה והשתכרה לא רע. ובכל זאת, השניים חשו שלא משנה עד כמה קשה יעבדו, לא יצליחו לממש יעד צנוע יחסית – הרחבת הבית לקראת התרחבות המשפחה. "עשינו חישוב והבנו שאנחנו זקוקים ל–25 אלף שקל נטו בחודש כדי לבצע את השיפוץ", מספר גולדשטיין. "לא היתה שום דרך להשיג את הסכום הזה בארץ".

גולדשטיין החליט לחשוב מחוץ לקופסה, ומצא את עצמו יוצא לשליחות בגפו במדינה לא סימפטית במיוחד, ניגריה. "קיבלתי על עצמי משרה חדשה בתחום הבנייה ויצאתי למשימה בתנאי רווק", הוא מספר. "רציתי לבחון את האפשרות של עבודה בחו"ל לפני שאני מטרטר את המשפחה. דילגתי בין ניגריה לישראל במשך שנה וחצי. זה לא היה קל, אבל המטרה הושגה – הרחבנו את הבית. בזכות עבודה של שלוש שנים בניגריה אפשר לרכוש בית ללא משכנתא".

אלא שהבית המורחב לא ישמש את המשפחה בזמן הקרוב, שהחליטה להצטרף לאב לשליחות נוספת. כל ההוצאות המשפחתיות – לרבות הוצאות על טבח, מנקה ומטפלת – הן על חשבון המעסיקה. "השאיפה היא להישאר שם עד שהילדים יגיעו לגיל תיכון, ואז נחזור. הלב, המשפחה, והחברים נמצאים בישראל", הוא מודה, "אבל כרגע אין לנו סיכוי לממן כאן את החיים שלנו".

סקר חדש שערכה חברת רילוקיישן גו'בס מגלה שגולדשטיין מייצג זרם חדש של ישראלים היוצאים לרילוקיישן: מי שאינם רואים ביציאה לחו"ל בהכרח מקפצה לקידום או לגיוון מקצועי, כפי שהיה בעבר, אלא בעיקר מפלט מיוקר המחיה הישראלי. הסקר, שנערך ב–2012 בקרב 1,000 מועמדים אקדמאים לתפקידי רילוקיישן בגילי 26–50 ועוד 280 עובדים מחו"ל, מצא כי המניע העיקרי לרילוקיישן של 73%‏ מהנשאלים הוא רצון בשיפור רמת החיים, המתבטא בעיקר ביכולת לרכוש דירה. ב–2009 נקבו באותה סיבה 50% בלבד.

הסקר מצא שינויים מהותיים נוספים במניעים ליציאה לרילוקיישן לעומת סקרים קודמים. ב–2009 דיווחו המועמדים כי הם מקווים להשיג קידום מקצועי ‏(15%‏), חוויה בינלאומית ‏(10%‏) ואתגר מקצועי ‏(25%‏). בסקר האחרון רק 8% מהנשאלים הצביעו על קידום מקצועי כעל מניע לנסיעה, רק 6% על אתגר מקצועי ו–3% בלבד ביקשו עניין בחוויה בינלאומית. מנגד, 36% מהנשאלים אמרו כי יוקר המחיה הישראלי דירבן אותם לשקול מעבר לחו"ל, פרמטר שכלל לא הוזכר בסקרים קודמים.

הצעות אטרקטיביות בעולם השלישי

מדינות העולם שלישי מציעות למומחים ישראלים דילים אטרקטיביים למדי: השכר במקצועות הטכנולוגיים ב–2012 היה גבוה בכ–50% לעומת זה שהוצע בישראל, החיסכון הגיע ל–70% מההכנסה – וחברות מעסיקות נושאות בכל הוצאות המשפחה, מה שלא תמיד קורה כשמדובר במדינות מפותחות. לפי הסקר, 35% מהתפקידים שהוצעו לישראלים ברילוקיישן במהלך 2012 היו עבור משפחות, לעומת 12% בלבד ב–2010.
גם בני 45 פלוס מוצאים מפלט במדינות עולם שלישי. עובד שכזה הוא צחי, גמלאי צה"ל ואיש עסקים לשעבר בשנות ה–50 לחייו, שבחר ברילוקיישן בתנאי רווק לאחר שלא מצא עבודה בישראל. הוא עבר עד כה בין כמה מדינות באפריקה, כמו קונגו, מרוקו וניגריה, ושימש בתפקידים ניהוליים בתחומי הטלקום, התשתיות והמכרות. "החלטתי לשקול הצעות עבודה במדינות עולם שלישי כי זו האפשרות היחידה שעמדה בפני", הוא מספר. "הכל עדיף על פני טיפוס על קירות בבית. בישראל התחרות קשה, אנשים מופלים על רקע גיל או מכיוון שהם לא מתחככים באנשים הנכונים. העבודה בחו"ל קשה, ומלווה ברגעים של בדידות, אבל אין ברירה. אני עובד בתפקיד ניהולי ומרוויח טוב".

השכר במגמת עלייה

ההתאוששות הכלכלית באה לידי ביטוי גם בתחום הבונוסים. מרבית החברות בחו"ל ציינו כי יחלקו בונוסים לעובדים בסך 5%–10% מהשכר השנתי על 2012. בסך הכל, ב–2012 נדרשו יותר ישראלים במשרות בכירות בחו"ל לעומת 2011 – 33% מהמשרות היו משרות עבור בכירים ב–2012 לעומת 25% ב–2011.

אמנם לא לכל בעלי מקצוע כדאי לצאת אל מעבר לים, שכן בכמה תחומים השכר דומה לזה המשולם בישראל, אך במדינות עולם שלישי השכר אטרקטיבי מאוד, במיוחד בתחומי הניהול, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, הבנייה והחשבות.

כך למשל, מנהל פרויקטים בתחום הטלקום השתכר באפריקה, דרום אמריקה, הודו וסין 26–30 אלף שקל, לעומת 15–18 אלף שקל בישראל; מהנדס פרי־סייל במדינות אפריקה, בדרום אמריקה ובהודו השתכר 24–26 אלף שקל, לעומת 10–13 אלף שקל בישראל; ושכר מקסימלי של מהנדס אזרחי במדינות עולם שלישי היה 30 אלף שקל, לעומת 14 אלף שקל בישראל.

להביא בחשבון  את המסים

ואולם לפני שמסתנוורים מהשכר גבוה, על ישראלים להביא בחשבון את מדיניות תשלום המס במדינות השונות. לדברי עו"ד צבי קן־תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, ישראלים סבורים שבמדינות מזרח אירופה, אפריקה והמזרח הרחוק מס ההכנסה שיוטל עליהם יהיה נמוך מאוד, שכן כך היה לפני עשור. עם זאת, בשנים האחרונות שיעורי המיסוי עלו משמעותית במדינות רבות, ובחלק מהמקרים כמעט השתוו לרמות הנהוגות בישראל. "ישראלים טועים בכך שהם לא מבררים עד הסוף את סוגיית המיסוי", הוא אומר. "הם עדיין חיים את מה שהיה בעבר, וכבר לא רלוונטי יותר".

טעות תפישתית נפוצה נוספת בקרב ישראלים ברילוקיישן היא שמס ההכנסה שייגבה על הכנסתם בישראל לכשישובו – המצמצם את הפער שבין המס בחו"ל לבין ישראל – לא יעלה על 20% מסך ההכנסות. כך חשבו, למשל, 89% מהמשיבים בסקר הרילוקיישן. בפועל, מי ששבים לישראל לפני שחלפו ארבע שנים מתחילת השליחות ואינם נחשבים "תושבים חוזרים" נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי רטרואקטיבית על השנים שלא היו במדינה, בסך 12% מכלל ההכנסות. כך קורה שסך המס הנגבה מישראלים ששבו מרילוקישן מגיע לעתים ל–25%–30% מסך ההכנסות.

רוצה לדעת מהם מגמות שכר במקצועות מבוקשים לרילוקיישן – בחינת 2012 לעומת 2011- לחץ כאן

לא רק בעולם השלישי

אמנם משפחות היוצאות לשליחות במדינות עולם שלישי עשויות בקלות להגדיל את החיסכון ולרכוש דירה באמצעותו, ואולם גם בצפון אמריקה ניתן להשתכר היטב ולחסוך, במיוחד אם המשפחה אינה נדרשת להוצאות גבוהות בתחום הבריאות והחינוך ‏(בארה"ב למשל, מדובר בהוצאות מכבידות ביותר‏).

צחי אפרתי, 38, נשוי ואב לתינוק, עבר לפני כשמונה חודשים לניו ג'רזי במסגרת רילוקיישן, וזכה במסגרתו לשדרוג כלכלי. התפקיד בו שימש אפרתי בישראל זה לתפקידו כעת – מנהל תחום חדשנות בחברת הטכנולוגיה וונאג' ‏(Vonage) – ואולם בארה"ב הוא זוכה לשכר גבוה יותר, בהתאם לרמות השכר הנהוגות שם.

מאחר שהמחירים של רוב המוצרים בארה"ב – ממכוניות ועד מוצרי מזון ובית – נמוכים יותר לעומת המחירים בישראל, גם פוטנציאל החיסכון עלה. "הידיעה שנוכל להגדיל את החיסכון בחו"ל הצטרפה למכלול של שיקולים, הקשורים ביכולת לשדרג את הקריירה", מסביר אפרתי. "כל עוד משפחה אינה נושאת בהוצאות של חינוך ובריאות עבור ילדים ואתה לא גר במגדל של דונלנד טרמפ במנהטן – אפשר לחסוך ולחיות היטב. החיים זולים יותר בפרמטרים רבים – דיור, אוכל, תקשורת, כלי בית ומכוניות. נישאר בארה"ב או נחזור לישראל? עוד נראה".

1.      כללי:

כחלק חשוב מפעילות החברה, רילוקיישן ג'ובס בוחנת מגמות שכר במקצועות מבוקשים שונים לרילוקיישן ומסייעת ללקוחותיה בגיבוש מדיניות רילוקיישן לעובדיה.
הנתונים המוצגים לעיל נגזרו מבחינת נתונים של כ 670 משכורות ב 46 חברות וכמו כן מנתוני השמה מדווחים שנעשו ע"י רילוקיישן ג'ובס (פירוט סוג חברות בהבהרות) .
כדי להגיע להשוואה מדוייקת בין מדינות, עלויות השכר המופיעות לעיל הינן בניכוי עלויות דיור בכל מדינה  ולפני מס.
נתונים אלו משקפים את המגמות ב 2012 לעומת 2011, אך חשוב לשים לב למספר דגשים :

2.      שערי הדולר:
שער הדולר הממוצע השנתי ב 2012 היה 3.85
שער הדולר הממוצע השנתי ב 2011 היה 3.56
שער הדולר השנה, עלה משמעותית לאחר שנתיים של ירידות חדות ולכן השינוי בשער מהווה עלייה בתגמול החודשי של העובדים
 

יעדים בולטים ברילוקיישנים :
 

ארצות הברית - מצד אחד,ראינו בשנת 2012  ביקוש וצורך גובר ועולה בהעברת עובדים לארה"ב . יחד עם זאת, ההקשחה במדיניות אשרות העבודה והמכסה המוגבלת של אשרות עבודה לארה"ב בשנת 2012 , גרמה לכך שרבים מהרילוקיישנים המתוכננים לא יצאו אל הפועל והחברות נאלצו למצוא חלופות מקומיות  או שהעובדים נאלצו לעבור למסגרת נסיעות תכופות לארה"ב. חשוב לציין מגמה חדשה של גיוס עובדים לצורך מעבר לרילוקיישן לארה"ב , אך בשל מגבלות אשרות העבודה של מומחים הדורשים ותק של שנה, הגדרת את השנה הראשונה לתפקידם כשנת הכנה , שבהם העובד נדרש לבצע את עבודתו בנסיעות מרובות ובתום התקופה הנדרשת, מעבר מלא לרילוקיישן.
האזורים הבולטים למעבר לרילוקיישן היו : ניו יורק, אזור סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי, ובוסטון . ניתן להגדיר בחלוקה גסה את השוק כ :
חברות בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה – בוסטון, חברות ניו מדיה ואינטרנט – ניו יורק , חברות אינטרנט ומובייל – סיליקון ואלי
אנו צופים המשך עלייה ברילוקיישנים לארה"ב גם בשנת 2013 , בעיקר בחברות האינטרנט והמובייל.
הודו –  הודו אשר הייתה במגמת צמיחה בפעילות בשנת 2011, שומרת על ביקושים דומים בשנת 2012 , ומרכזת פעילות בתחום ה IT, נדל"ן , טלקום , אנרגיות ירוקות ותעשייה , חקלאות ומרכזי תמיכה . המשכורות המוצעות בהודו לרילוקיישן גבוהות בכ 10% מהשכר המשולם למשרות זהות במדינות עולם שלישי אחרות, מאחר שהודו נחשבת כאחד היעדים  קשה לרילוקיישן

סין – סין ריכזה נתח ניכר בשוק הרילוקיישן בשנת 2012, היעדים הבולטים בסין הינם עדיין ביג'יין ושנחאי אך ניתן לראות יעדים אחרים אשר מתחילים לתפוס נפח פעילות בעיקר בשל מיזמים משותפים ומענקי עידוד בין ממשלת ישראל למחוזות השונים בסין. כך ניתן לציין את  צ'אנגז'ו, אשר הקימה חממה טכנולוגית , חרבין, אשר הקימה קרן להשקעות בטכנולוגיות בתחום האנרגיה ועוד. סין מרכזת מעבר לפעילות המסורתית של מפעלי ייצור גם מרכזי פיתוח, פרוייקטי חקלאות וחברות הייטק מתחילות לסמן את סין כיעד אסטרטגי מבחינת מכירות.

סינגפור- סינגפור ממשיכה לרכז פעילות רילוקיישן רבה, בעיקר בחברות בטחוניות או טכנולוגיות קשורות

גרמניה – בניגוד למיתון השורר בהרבה מדינות באירופה, השוק הגרמני ממשיך לצמוח, תקנות הבלו קארד החדשות גורמות ליכולת להוציא אשרות עבודה לישראלים בתחומי ההיטק והמדעים, אנו רואים מגמה גוברת של ביקוש למהנדסים, בעיקר מהנדסי תוכנה עבור חברות גרמניות. כמו כן, ניתן לראות רילוקיישנים רבים בתחומי הנדלן ותעשיית הרכב.

אנגליה – השנייה באירופה אשר עדיין מורגשת בה תנועת רילוקיישנים הינה אנגליה. לונדון מרכזת הרבה פעילות בתחומי האינטרנט והמובייל והפיננסים  ומהנדסי תוכנה, בעיקר בתחום המובייל והביג דאטה הינם נדרשים.

מדינות אפריקה – כמו בשנים קודמות, הביקוש לעובדים באפריקה הינו גבוה ומתפרש על פני תחומים רבים : תשתיות, בנייה והנדסה אזרחית, חקלאות, טלקום, מערכות מידע, הום לנד סקיוריטי, פרוייקטי אנרגיה ירוקה וחשמל ועוד.

3. תנאים נלווים לשכר: בתנאים הנלווים לשכר נשמרת המגמה של חבילת תנאים בסיסיים יחסית למקובל בשנים 2006-2008 , יחד עם זאת גוברת המגמה של מדיניות רילוקיישן אחידה בחברות לעובדים והשוואת התנאים הנלווים לפי יעד והרכב המשפחה ולא על בסיס משא ומתן פרטני. עיקרי ההטבות הניתנות לעובדים :

במדינות מערביות :

נסיעה מקדימה למדינת המעבר: 73% מהחברות מכסות נסיעה מקדימה טרום חתימה על החוזה של העובד, מתוכן, כ 60% יממנו גם את עלויות בן/בת הזוג לנסיעה זו. נסיעה זו תכלול לרוב מעבר לכיסוי כרטיסי טיסה גם אש"ל, כיסוי עלויות רכב ומלון.
שילוח מטען ואחסנה: רובן המכריע של החברות (כ 95%) ישלמו על שילוח מטען, מתוכן, 35% יגבילו את שילוח המטען למכולה של 20 פיט, והשאר יציעו מכולה של 40 פיט או כיסוי עלויות מלא לפי הצורך. רק 25% מהחברות יסכימו לכסות עלויות מטען עודף אוירי , כ 20% מהחברות יכסו עלויות אחסנה בישראל לעובדים , רובן בתקציב מוגבל.
דיור זמני בעת המעבר: רק 31% מהחברות יכסו עלויות דיור זמני (של בין 14-30 יום) בעת המעבר. בשנים עברו היה נהוג לתת כיסוי מלא לדיור זמני לתקופה של בין 60-90 יום, אך בשל עלותו הגבוהה (קרוב לפי 2 מדיור קבוע), מעדיפות החברות לצמצם הוצאה זו.
חופשות מולדת: חברות בינלאומיות (ללא בסיס בישראל) אינן מציעות חופשות בישראל כחלק מהתנאים הנלווים לחוזה . רוב החברות הישראליות מממנות חופשת מולדת אחת בשנה, כ 15% בלבד מממנות  שתי חופשות מולדת  בשנה.
עלויות בתי ספר וגנים: רק 33% מהחברות מכסות עלויות בתי ספר פרטיים במלואן בנוסף למסגרת השכר, 27% מהחברות מקציבות תקציב לחינוך, ללא קשר לעלות בפועל של העובד
ביטוחי בריאות: רובן המוחלט של החברות מציעות כיסוי מלא לביטוח בריאות לעובד ומשפחתו
תוכניות פנסיוניות: 81% מהחברות משתתפות בתוכניות פנסיוניות לעובד , בין אם במדינת המעבר ובין אם בהגדרת סכום קבוע המופנה לחיסכון כתחליף לתוכנית פנסיה
אשרות עבודה: בשל החמרת האכיפה מצד רשויות ההגירה במרבית המדינות, רובן המכריע של  החברות נמנעות מלשלוח עובדים ללא טיפול מלא מוקדם בנושא אשרת העבודה במדינה
תמריצים/בונוסים בגין מעבר: 75% מהחברות נותנות תמריץ/בונוס בגין המעבר לרילוקיישן . 31% מהן מעניקות בונוס רילוקיישן (הניתן  בעת המעבר), 44% מעניקות מענק לאחר סיום פרק זמן קבוע מראש או הלוואה אשר הופכת למענק לאחר תקופה
מיסוי: 83% מהחברות מספקות לעובד תקציב לנושאי מיסוי, מתוכן 58% מספקות תקציב רק לשיחת ייעוץ ראשונית טרום היציאה

במדינות מתפתחות:
חופשות מולדת: העובדים בתנאי רווקות יקבלו מימון  4 חופשות מולדת בשנה, על בסיס שהיות של 10-12 שבועות בחו"ל ו 10-14 ימי חופשה בתשלום מלא לאחר מכן.  ב 94% מהחברות אין כיסוי של הוצאות בעת השהייה בישראל
העובדים בתנאי משפחה יקבלו מימון של 1-2 חופשות מולדת בשנה, וכ 30 ימי חופש במצטבר.
רילוקיישן עם משפחה: אנו רואים חזרה של  חברות לגייס עובדים למדינות מתפתחות עם משפחה, וזאת לאחר שבשנים 2010-2011 נמנעו רוב החברות ממעבר של משפחות לחו"ל. יחד עם זאת, גילאי הילדים וגודל המשפחה הם עדיין שיקולים מהותיים בהחלטה על קבלת העובד לעבודה. עלות ממוצעת של ילד בגילאי בית ספר במדינות מתפתחות הינה 60,000$ בשנה
עלויות בתי ספר וגנים: מתוך החברות המעבירות משפחות לרילוקיישן ישנה מגמה ברורה (95%) של כיסוי מלא של עלויות החינוך בבתי ספר פרטיים
ביטוחי בריאות: רובן המוחלט של החברות מציעות כיסוי מלא לביטוח בריאות לעובד ומשפחתו
תוכניות פנסיוניות: רוב החברות  אינן  משתתפות בתוכניות פנסיוניות לעובד
אשרות עבודה: כ 78% מהחברות דיווחו כי הן שולחות את העובד לחול ללא אשרת עבודה וכי אשרת העבודה ניתנת לעובד לרוב לאחר 6 חודשי עבודה.
תמריצים/בונוסים בגין מעבר: 5% מהחברות נותנות תמריץ/בונוס בגין המעבר לרילוקיישן . 94% מעניקות מענק לאחר סיום פרקי זמן קבוע מראש
מיסוי: 12% מהחברות מספקות לעובד תקציב לשיחת ייעוץ ראשונית טרום היציאה, 35% מממנות את עלות פתיחת חשבון הבנק של העובד בחו"ל

4.    מגמות גיוס עובדים:

אנו רואים המשך והתחזקות המגמה אשר התחילה בשנת 2011 בנוגע לגיוס עובדים בכירי, תכנון רילוקיישנים רב שנתיים (לרוב לפרקי זמן של 3 שנים)

כמו כן , יש נכונות גוברת  להוציא לרילוקישן משפחות ולשאת בעלויות משפחה נלוות בנוסף, ב 2012 ניתן היה לראות גידול ניכר  ברצון לרילוקיישן מצד עובדים אקדמאיים בוגרי תארים מתקדמים. מתוך כלל מחפשי התפקידים ברילוקיישן היו ב 2012 כ 23% אשר הינם בעלי תארים מתקדמים, זאת לעומת 16% בלבד בשנת 2011

בהמשך למגמה הצומחת של שנים קודמות, גם בשנת 2012 , מרביתם המוחלט (כ 78%) מתפקידי הרילוקיישן היו תפקידים אשר נפתחו לגיוס לעובדים חדשים. היעד העיקרי שבו נעשית הצבת עובדים מתוך הארגון הינו ארה"ב, וזאת גם בשל מגבלות אשרות עבודה אשר מחייבות ותק של שנה בתפקיד.
הסיבה העיקרית לגיוסים מחוץ לארגון הינם ההבחנה בחברות בין שונות התפקידים בישראל לבין הצרכים בחו"ל והרצון להגיע להתאמה מירבית לצרכים בחו"ל.

5.      בונוסים שנתיים:
מרבית החברות הודיעו כי שנת 2012 הייתה שנה טובה מהמצופה ביחידות חו"ל  וכי יחולקו בונוסים שנתיים לעובדים בחו"ל, מרבית הבונוסים יהוו כ 5%-10% מהשכר השנתי.

בואו לגלות את תוצאות סקר השכר המלא 2012 במקצועות המבוקשים לרילוקיישן

6.   הסיבות למעבר לרילוקיישן:

2012 המשיכה את המגמה של 2011 בדבר הרצון לשיפור איכות החיים בצל המחאות החברתיות. הסיבות העיקריות שצויינו למעבר לרילוקיישן הינם:

המניע המרכזי ליציאה לרילוקיישן: רצון בשיפור רמת החיים
כ 73% מהנשאלים העידו כי המניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן הינו הרצון בשיפור רמת החיים, הכוללים את היכולת לרכוש דירה והיכולת לשפר את רמת החיים הנוכחית.
בסקר שנערך ב 2011 , 80% מהנשאלים העידו כי מטרתם הינה חיסכון כספי במטרה לרכוש דירה, אך השינוי המהותי השנה הינו רצון לשיפור כולל ברמת החיים, אשר הינו כולל יותר מהרצון לרכישת דירה.

המניע השני ליציאה לרילוקיישן: יוקר המחיה בישראל 
כ 36% מהנשאלים העידו כי המניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן הינו יוקר המחיה בישראל , הכולל פסימיות מהמצב הכלכלי בישראל וגזירות מיסים נוספות.
האתגר המקצועי, שהיווה עבור כ – 25 % מהם את המניע העיקרי ליציאה לרילוקיישן בשנת 2009  , אינו מהווה עוד מניע מרכזי, ולראייה, רק כ 6% מהנשאלים העידו כי הם מונעים מכוחו.
גם האפשרות לשינוי תרבותי וצבירת חוויה בינלאומית , שהניעה בעבר כ10% מהנשאלים לצאת לרילוקיישן, אינה משחקת עוד תפקיד משמעותי: רק כ 3% מהנשאלים העידו בסקר הנוכחי כי יש להם עניין לצאת לרילוקיישן מהטעם הזה – ירידה של כ 50% מהערכים בסקר של 2009, וירידה של 2% מהסקר של 2011.
יציאה לרילוקיישן נחשבת עבור רבים כמהלך טקטי שמאפשר לעובד לרכוש ידע וניסיון בתפקידים שיאפשרו לו להתקדם במהירות בשרשרת התפקידים בארגון, אולם הסקר מלמד כי ההתמודדות עבור רבים עם הקיום היום יומי , כמו גם ההתרחקות מחלום רכישת הדירה דחק הצידה את חלום המימוש התעסוקתי, וכך , רק כ8% מהנשאלים העידו בסקר הנוכחי כי הם מעוניינים לצאת לרילוקיישן לצורך קידום בקריירה , וזאת לעומת 10% שהשיבו כך בסקר של שנה שעברה.

גורמים נוספים:
לסקר השנה נוסף מרכיב חדש והינו חשש מהחרפת המצב הבטחוני בישראל , בצל האיום האיראני. כ 41% מהנשאלים העידו כי גורם זה אינו המרכיב העיקרי להחלטה אך בהחלט מהווה שיקול נוסף בהכרעת הכף לטובת ביצוע רילוקיישן
מגמה נוספת שחשוב לשים לב אליה הינה הרצון ליציאה לרילוקיישן בתנאי שכר שווים או מופחתים לתנאי השכר בישראל – נראה כי ישנו היפוך מגמה בקרב העובדים ואם בעבר הרצון לחיסכון כלכלי היה מהותי, הרי שהשנה כ 58% מהנשאלים ענו כי היו מוכנים לצאת לעבודה במדינות מערביות גם על חשבון ויתור על תנאי שכר קיימים שלהם אך שמירה על רמת איכות חיים גבוהה
במסגרת הסקר אף נבחנה מידת הנכונות של העובדים לטוס בגפם למדינת עולם שלישי לפרק זמן של שנתיים,ללא המשפחה , בכפוף לחבילת שכר המבטיחה חיסכון שנתי של 80,000$ נטו . אין ספק כי המדובר בהחלטה שטומנת בחובה לא מעט סיכונים לשלמות התא המשפחתי אולם מסתבר כי עלויות המחייה הגבוהות ביותר בישראל, כמו גם התייקרות רוחבית של שאר המוצרים, גורמת לרבים לרצות בכך. וכך, אם בסקר של 2009 העידו כ 5% מהנשאלים עד גיל 45 כי הם מוכנים ליטול את הסיכון המסוים, ובסקר של 2011 , כ 10 % מהנשאלים הביעו עניין בכך, בסקר הנוכחי קפץ מספר העונים בחיוב ל 28%.
 

7.      המקצועות המפתיעים לרילוקיישן:
מדגיר, לולנים, מגדלי תותים לצד מומחה בשפת הסימנים בפורטוגזית  ומדריכים קהילתיים  – אלו הם בהחלט המשרות אשר היוו את המקצועות המפתיעים לרילוקיישן בשנה זו.

8.      התחזית שלנו ל 2013
התחזית שלנו לשנת 2013  הינו המשך רילוקיישנים לתפקידי ניהול בכירים לתקופות זמן ארוכות, אנו בדיעה כי גרמניה וסין יתפסו נתח מהותי בשוק הרילוקיישן, גרמניה- בתחומי התוכנה, תעשיות הרכב , נדלן ואנרגיה ירוקה. סין – בתחומי החקלאות, תשתיות תוכנה , אבטחת מידע, הי טק ואנרגיה ירוקה. כמו כן, מדינות אפריקה המתפתחות ימשיכו להציע הזדמנויות מרובות כמעט בכלל תחומי התעשייה. ארה"ב – תרכז פעילות מרובה בעולמות הפיתוח והאינטרנט, בעיקר בחברות מובייל וקלאוד, אך יחד עם זאת, ההגבלות על אשרות העבודה ייאלצו רבים להשאר נוסעים מתמידים ולא לבצע מעבר מלא.

מיסוי וניתוק זיקה מישראל – בהמשך לגרעון התקציבי  בישראל, אנו צופים כי יוחמרו תקנות המיסוי לעובדים מחוץ ישראל, דבר אשר יגרום שהייה ממושכת יותר בחו"ל או חיסכון קטן יותר מצד העובד

הגדרת חשבון בנק רב מטבעי Offshore Multi Currency Account:

ישנם בנקים המציעים ללקוחותיהם את האפשרות לחשבון המנוהל בסוגי מטבע שונים תחת מספר חשבון אחד . מבנה כזה נקרא: חשבון רב מטבעי- A Multi-Currency Bank Account.
אנו עדים לעלייתם הדרמטית של מספר חברות ה- Forex (מט"ח ) הפונות לכל מי שיש לו צורך בהמרת מטבעות ובתשלומי מט"ח בעולם. הם מוכרים את שירותיהם בשל העובדה שלעתים רחוקות בלבד הבנקים מציעים תעריפים טובים של מטבע. ובכן, הבנקים הבינו סוף הסוף שהם מאבדים הזדמנויות, ומנסים להכות בחזרה בנסיונם לזכות בקהל היעד של לקוחות בעלי צורך בחשבון במטבעות כפולים או מרובים על בסיס קבוע.

היתרונות של חשבון בנק רב מטבעי :

• ניתן להנות ולנצל את תנודות המטבע: היכולת והקלות להעביר אחוז מסויים מהחשבון המנוהל במטבע אחד, למטבע אחר, ולהרוויח מתחזית חיובית צפויה למטבע מסויים.
• חשבון רב מטבעי הוא פתרון מצויין לאנשים שמקבלים משכורת במטבע אחד אך יש להם תשלומים במטבע אחר. כל ההעברות יכולות להיעשות באותו חשבון.
• בנקים לעתים קרובות מציעים שיעורי ריבית שונים על מטבעות שונים, ולכן, ייתכן שניתן יהיה לקזז תנודה שלילית של מטבע אחד, וריבית נמוכה מוצעת של מטבע אחר, ובכך להפחית את הסיכון על ידי השקעה במטבעות חזקים יותר/שמציעים ריבית גבוהה יותר. הכל דרך חשבון אחד.
•  עמלות/חיובים עבור העברת כספים בין מטבעות הם בדרך כלל הרבה יותר נמוכים בבנקים המציעים חשבון רב מטבעי.
• ניהול מאוד פשוט וקל של החשבון, באמצעות האינטרנט ניתן לצפות בתדפיס החשבון המתעד את כל המטבעות, ההעברות, תנועות, המרות שנעשו בחשבון .
• צריך לפתוח רק חשבון אחד! לא צריך למלא טפסים נוספים.
• ניהול חשבון נפרד בכל מטבע הוא עסק יקר, בחשבון רב מטבעי יש חסכון משמעותי בכל הקשור להעברת כספים בינ"ל או המרה בין מטבעות.
• ישנם בנקים המציעים העברות כספים בינ"ל – חינם, ללא עמלה!

החסרונות של חשבון בנק רב מטבעי:

• זה בלתי אפשרי לחזות במדויק תנודה של מטבע ביחס למטבע אחר, ואדם שבוחר בחשבון מסוג זה רק כדי "לסחור" בתנודות – לא יפעל בחוכמה.
• לא כל בנקים מציעים את המטבעות שאולי להם דווקא ייחלנו, יש לבדוק בדיוק באלו סוגי מטבעות מוצע החשבון.
• יש לפקוח עין לא רק על ערכו של מטבע ביחס למטבע אחר, אלא גם על הריבית שהבנק מציע באותו מטבע, על- מנת להבטיח שהתשואה בחשבון היא אופטימלית ומחולקת נכון ובצורה אידיאלית בין המטבעות.
• למרות גמישותו ויתרונותיו הרבים של חשבון רב מטבעי (ראה לעיל), הוא עלול לייצר יותר עבודה על מנת לנהל אותו בצורה יעילה יותר מחשבון במטבע אחד פשוט.
• דמי ניהול, במידה ואין יתרה/הפקדה מינימלית, חלים בדרך כלל על חשבונות אלו.
• עדיין לא מקבלים את התעריפים המוזלים ביותר של חליפין או עמלות בהשוואה לחברות פורקס (מט"ח) ייעודית.
• תמיד כדאי לבדוק את האותיות הקטנות – מה שמוצע חינם הוא לא תמיד חינם לגמרי!

עובדות סופיות ונושאים לשקול

לא כל הבנקים מציעים את אותם תנאים בחשבונות בנקoffshore רב מטבעי. חלקם דורשים מינימום הפקדה גבוה יותר, או עמלות גבוהות יותר מבנקים אחרים. מעבר לכך , היתרונות שלך מהחשבון תלויים בצרכים שלך ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. כלומר, מה שנכון בשביל אחד לא בהכרח נכון בשביל האחר, ולכן כדאי להתעמק במידע ולהבין לפני שמקבלים החלטות.
 
הפופולריות של סוגי חשבונות כאלה מאוד גדלה בעיקר בקרב אנשים הנוסעים לעבוד בחו"ל, הללו שמעתיקים את מקום מגורם ובקרב אנשים שצריכים חשבון לצורך העברת כספים בינלאומית במטבעות שונים או לביצוע תשלומי מט"ח. ולכן, אם גם לכם נדרשת גמישות רבה יותר בניהול חשבון בינלאומי, אולי חשבון בנק offshore רב מטבעי יכול מאוד להתאים לצרכיכם.

בתחום השירותים הפיננסיים המונח " offshore " מקורו  מאיי התעלה, איים מחוץ/מעבר לחוף -offshore ליבשת בריטניה. שטח החסות הזה, של הכתר הבריטי, תמיד שמר על מידת אוטונומיה תקציבית ומיסויית מול בריטניה, והיה בין האזורים הראשונים שייוחסו כמרכזים פיננסיים offshore.

כיום, ישנם כ 70 מרכזי  offshore פיננסיים בעולם, כפי שהוגדרו על ידי הקרן המטבע הבינלאומי (IMF) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי  (OECD) . עם זאת,  אם תבחר בנקאות בכל תחום שיפוט אחר מזה שבו אתה חי, חשבונך יכול להיחשב כחשבון בנק offshore

לבנקאות offshore יש יתרונות פוטנציאליים רבים; במיוחד לקבוצות מסוימות כגון  עובדים שנשלחים לרילוקישן מטעם החברה בה הם מועסקים(( Expatriate. אחרים שיכולים ליהנות מחשבונות כאלה הם : המחפשים גמישות של חברות הבנק וחשבונות הבנק, המחפשים פרטיות של הנכסים והעיסקאות, וכל מי שצריך חשבון בינלאומי.

מרכזי Offshore פיננסיים

על פי רשימות שנערכו על ידי קרן המטבע הבינלאומי, ה-OECD ו Financial Secrecy Index/Tax Justice Network, יש כ 70 מרכזים הפיננסיים  offshore הפועלים בעולם כיום. עם זאת, ניתן לראות הבדלים בין תפיסת פעילות ה offshore במדינה וההתייחסות הלגיטימית של המדינות אליה . בין המדינות שבהן יש פעילות פיננסית ב offshore נמצאות מדינות כגון : אוסטריה, בלגיה, קפריסין, גיברלטר, אירלנד, ג'רזי וגרנזי –לצד  מדינות פחות חזקות מבחינה כלכלית או יציבות פוליטית  -כמו קוסטה ריקה, גואטמלה, פיליפינים, אורוגוואי ו גם קרית הוותיקן!

לפיכך, כאשר מדובר בבחירת חשבון בנק offshore  , אחד השיקולים החשובים ביותר הוא איזור השיפוט שאליו שייך הבנק.

רגולציה והגנת צרכן

חלק מהקריטריונים שניתן להחיל על חיפוש המדינה כוללים כיצד מוסדות המספקים שירותים פיננסיים בתחום השיפוט עוברים רגולציה, ואלו תוכניות להגנת הצרכן והמשקיע קיימות שם, לכל מי שמחזיק בחשבון בנק offshore . בעבר הלא הרחוק, העולם למד את החשיבות של תוכניות הגנה על המשקיעים, כאשר בנקים מסוימים נכשלו, כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי.

כפרט השוקל לפתוח חשבון בנק offshore עליך לוודא שאתה בוחר מרכז פיננסי offshore מכובד, ואחד שבו הפרטיות שלך, כמו גם הנכסים שלך, יהיו מוגנים היטב.

 למי בדרך כלל יש חשבון בנק Offshore:

• עובדים בחו"ל – עובדים שנשלחו לרילוקיישן מטעם החברה:
• כל מי שעובר לעבוד בחו"ל או עובד בחו"ל יכול ליהנות מהגמישות הרבה שחשבונות בנק offshore  מציעים: לצורך התנהלות בסוגי מטבע שונים, קבלת משכרות בסוגי מטבע שונים, ניהול פיננסי ביותר ממדינה אחת וכיוב. חשבונות offshore  נועדו באופן אידיאלי למצבים כאלה.
• הנוסע מתמיד
• אם אתה נוסע בתדירות גבוהה מסיבות של עבודה או פנאי, חשבון בנק offshore יכול להיות נכס יקר. זה יכול לאפשר לך בצורה יעילה יותר גישה נוחה לכספך, לא משנה איפה אתה נמצא בעולם, וכן גישה נוחה לשירותים מתאימים יותר של ניהול החשבון, שאינם מוגבלים על ידי אזור זמן למשל.
•  בעל נכסים זרים
• אם אתה מתגורר במדינה אחת אך יש נכסי מקרקעין נוספים במדינות נוספות או אחרות, חשבון זר יכול להפוך את ניהול העניינים הכספיים מעבר לגבול להרבה יותר פשוט.
• בעלי עסקים
• אם העסק שלך הוא עסק עם לקוחות בינלאומיים, עסקים מקוונים, גלובליים או מול חברה שקונה או מוכרת בין מדינות ומטבעות שונים, יש הרבה מאוד תועלת כשיש חשבון אחד בינלאומי  offshore מרכזי וגמיש .

אילו בנקים הם בנקים Offshore

כל בנק שאי פעם שמעת עליו  כנראה שיש לו זרוע offshore . חלק מהסיבות לכך הן, כי זו דרך עבור הבנק לנהל את עניני המיסוי הגלובלים שלהם בצורה יעילה וחסכונית יותר. סיבה אחרת היא בעצם העובדה שבנקאות בינלאומית או offshore  הוא עסק מאוד כלכלי.

לדוגמה, לכל הבנקים המובילים בבריטניה יש נוכחות off shore, ורבים בוחרים להישאר עם מותג ידוע ומוכר כאשר הם עוברים לעבוד בחו"ל.

הבחירה שיש לך היא רחבה ולכן בבחירת בנק  offshore  אתה צריך להיות מונחה על ידי הביטחון במוסד השיפוטי והרגולטיבי, תכנית הפיצויים המקומית שלהם, ומוסד הבנק עצמו.

האם כדאי לך לפתוח חשבון בנק  Offshore ?

כאחד שנמצא ברילוקיישן,יש לך סיבות רבות לפתוח חשבון בנק :

•  הרצון לשמור את חסכונותייך בבנק בינלאומי יציב
• פרטיות גבוהה לכספך
•  ניהול חשבון במטבע חוץ
•  ביצוע פעילויות בנקאיות בינלאומיות
• אפיקי חסכון משתלמים
• קבלת חשבון בנק off shore  מחד עם היציבות והתשתיות  של בנק מוביל מאידך

סקירה כללית:

• סין מתירה עבודה לבעלי ויזת עבודה מסוג Z הניתנת לתקופה של עד 12 חודשים. הויזה ניתנת להארכה. סין מתירה פעילות עסקית לבעלי ויזה עסקית מסוג "F" אך זאת לתקופה מקסימאלית של עד 90 יום, כולל הארכות.
• בקשות להארכת אשרה מסוג  F / Z מוגשות להגשה באופן אישי או על ידי ב"כ החברה.
• לצורך הארכת אשרה מסוג F, יש להציג מסמכים שונים כמו רישיון העסק המקורי של החברה הסינית נותנת החסות לבקשה.
• לצורך הנפקת ויזת עבודה מסוג Z יש להציג מסמכים מקור שונים כגון רישיון העסקה סיני ממשרד העבודה הרלוונטי למיקום החברה הסינית, מכתב הזמנה מנציבות סחר חוץ וכלכלה הסינית.
• במידה ובני משפחתו של המומחה יצטרפו יש להציג תעודות לידה ונישואין מקוריות ומאומתות.
• כל הבקשות לאשרת עבודה חייבות להיות בחסות חברה סינית. תהליך אישור הבקשה לאשרות עבודה מתבצע בסין, באופן מעט שונה, בהתאם לעיר. קיים שוני בדרישות הרישום בין קבוצות שונות כמו בכפר ובעיר וכו'.
• אשרות העבודה ניתנות לרוב לתקופה של 12 חודשים, אך ניתנות לחידוש.
• בדיקות רפואיות מקיפות מטעם הרשות הסינית מהווה תנאי להנפקת האשרה. את הבדיקות ניתן לבצע בסין או במדינת מוצאו של העובד.
• בעלי אשרות העבודה ואשרות השהייה  נדרשים להרשם בכל חזרה מנסיעה מחוץ לסין. אזרחים זרים ומבקרים זמניים נדרשים לבצע את הרישום לפני ההגעה לבייג'ינג.

הדרישות:

בעלי אשרת עסקית (F) רשאים לבצע מגוון רחב למדי של פעילויות עסקיות.

• ביקורים לצורך מכירות לקונים פוטנציאליים;
• השתתפות בפגישות, ישיבות וירידים מסחריים;
• ניהול משא ומתן עם שותפים עסקיים במטרה לחתום על חוזים עסקיים;
• ניהול ופיקוח על מפעלים;
• ביצוע של חוזים מסחריים;
• אספקת שירותים לציוד מיובא;

דרישות עבור מבקשי אשרה עבודה (Z):

• הצעה והסכם עבודה בחברה סינית.
• בוגרי תואר אקדמי בתחום רלוונטי לעבודתם.
• בעלי כישורים / ידע נדרש שאינם ניתנים לאיוש ע"י עובד סיני מקומי.

סנקציות:

בשנה האחרונה חלה חקיקה חדשה המדגישה את הקשחת הביקורת האכיפה והענישה. בין היתר  מסדירה החקיקה החדשה נושאים כמו העסקה שלא כדין, עבודה ללא אשרת עבודה תקפה, אשרת שהיה או עבודה מחוץ לתחום המאושר, או תפקיד שונה מזה אשר מותר ברישיון, עבודת סטודנטים מעבר למותר וכו'.

 הקנסות עקב העסקה שלא כדין עלו בצורה חדה. זאת הן אלו המוטלים על החברות המעניקות את החסות, והן אלו שהוטלו על המומחים הזרים בעצמם. הקנס על מעסיק, על העסקה לא חוקית של כל מומחה  זר, נע בין 10,000 RMB  לסך של 100,000 RMB. בנוסף על המעסיק  לוותר על הרווח שנבע מהעבודה הבלתי חוקית של עובדים זרים.

הקנס המרבי החל על מומחים זרים אשר עובדים ללא היתר מתאים עלה לעד 20,000 RMB,  במקרים חמורים ניתן לעצור מומחים זרים אשר עובדים באופן בלתי חוקי לתקופה של עד 15 יום.

החוק החדש מעמיק את מידת אחריותו של נותן החסות למומחים זרים. המעסיקים מחויבים לדווח לתחנות המשטרה המקומיות על כל חשד ומידע בדבר חוסר היענות בכניסה, שהיה ועבודה לא חוקית. מעסיקים אשר נתגלה כי זייפו מידע או מסמכים שהוגשו לרשויות ההגירה, יקנסו בקנסות משמעותיים.

רישום:

אזרחים זרים הנכנסים לסין נדרשים לרשום את מיקום מגוריהם בסין תוך 24 שעות מזמן הכניסה. חוקי סין מחייבים את כל הזרים, כולל מבקרים עסקיים, לרשום את מקום שהייתם בבית המלון בו הם מתגוררים או בתחנת המשטרה המקומית.

הליך קבלת אשרת Z:

• ביצוע סדרת בדיקות רפואיות אשר יאומתו בטופס מטעם משרד הבריאות הסיני.
• לסיום בדיקת הדיווח על מצב בריאותו של המומחה הזר, על המעסיק המיועד בסין להגיש למשרד העבודה הסיני בקשה להיתר רישיון העסקה ולצרף את המסמכים הנדרשים.
• לאחר הנפקת היתר העסקה, על המעסיק המקומי להגיש לנציבות סחר חוץ וכלכלה הסינית בקשה להנפקת מכתב הזמנה למומחה הזר;
• לאחר הנפקת היתר ההעסקה ומכתב ההזמנה, על המומחה הזר ובני משפחתו לפנות לנציגות הדיפלומטית הסינית במקום מושבו בבקשה לאשרות כניסה חד-פעמיות מסוג Z;
•  לאחר כניסתו לסין, על המומחה הזר להגיש למשרד העבודה הסיני בקשה לאשרת העבודה עצמה.
• על האמומחה הזר ובני משפחתו לבקש במשרד לביטחון הפנים הסיני בקשות לאשרות שהיה ולאשרות כניסה רב-פעמיות.

במהלך השנה האחרונה בחנו את הכדאיות של ביצוע רילוקיישן למספר רב של מדינות בהן קיימות פעילות של חברות ישראליות. מה תהיה ההכנסה במדינות השונות? סיכום חוצה גבולות

שוק הרילוקיישן בישראל מאופיין בתנועה של מעל 5,000 איש בשנה לרוב מדינות העולם. מגוון התפקידים המוצעים לאיוש משרות נע בין מהנדסי היי-טק וטלקום, מהנדסים אזרחיים, מנהלי לקוחות, אגרונומים ומומחי חקלאות שונים ועוד, לצד משרות ניהול.

במהלך השנה האחרונה בחנו את כדאיות ביצוע רילוקיישן למספר רב של מדינות בהן קיימות פעילות של חברות ישראליות.

כדאיות המעבר נבדקה על פי מספר פרמטרים: איכות החיים הצפויה, יוקר המחיה, רמת הביטחון האישי, קשיי ההסתגלות וההתאמה למשפחה, יכולת בן הזוג לעבודה, רמות המיסוי וההכנסה הפנויה אשר נותרת בידי העובד.

על מנת לספק תמונה כוללת, בחרנו מספר מדינות שסוקרו ולצורך ההשוואה הנוכחית – יצאנו מנקודת הנחה כי מדובר בעובד רווק שמקבל הצעה קבועה לרילוקיישן בגובה של 7,500 אירו שכר חודשי ויכול לעבור לכל מדינה שיבחר.

כיצד תראה ההכנסה במדינות השונות?

חשוב לתת את הדעת על ההבדלים הבולטים בין מדינות מערביות למדינות מתפתחות – ההבדל העיקרי ביניהן הינו כי במעבר למדינה מערבית, לרוב, תנאי השכר וחבילת המעבר תותאם ליוקר המחיה ולרמות השכר במדינה, לעומת מעבר למדינה מתפתחת שבמקרה זה, העובד חי ברמת חיים גבוהה מאד יחסית למדינה.

חבילת השכר שתינתן לו מורכבת מאלמנטים בסיסיים נפרדים כגון רכב, דיור וכו אשר יינתנו ישירות על ידי המעסיק או בכיסוי עלויות מלא לבין השכר.

מגוון תפקידים רחב

לרוב, מדינות מתפתחות יציעו מגוון רחב יותר של תפקידים למחפשים רילוקיישן אך יהיו יותר מוגבלות ביכולתן לספק את תנאי המחיה הדרושים למשפחות.

מרכיב החיסכון הינו מהותי בבחינת תפקידים במדינות מערביות למדינות מתפתחות, וניתן לציין באופן גורף כי מדינות מערביות יציעו איכות חיים גבוהה יותר על חשבון חיסכון מועט ומדינות מתפתחות יציעו איכות חיים נמוכה יותר לצד חיסכון כספי משמעותי יותר.

לסיכום ניתן לראות כי קיים שוני גדול בין המדינות ברמת ההכנסה/מיסוי/איכות החיים וההכנסה הפנויה. כמו כן, חשוב לזכור כי מדובר במקרה מבחן תאורטי שכן לרוב השכר שיוצע יותאם לנהוג במדינה ולא תינתן לעובד זכות הבחירה להיכן להישלח.

עובדים בישראל נרקבים בעבודה ובשעות הערב מתים לעזוב הביתה, אבל מעזים לעשות זאת רק אם הכיסא של הבוס ריק. בינתיים הם מפספסים זמן איכות עם המשפחה והחברים. מאילו מקצועות עדיף להתרחק אם אתם רוצים לראות את הילדים שלכם והאם הדשא של השכנים מחו"ל באמת ירוק יותר?

שפה העברית מקור המילה עבודה ועבדות הוא אחד, וזאת אולי הסיבה שיום העבודה ממשיך לרוב עד השעות המאוחרות. על פני נתוני ה-OECD, כל עובד חמישי בישראל עובד מעל 50 שעות בשבוע. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-32 מתוך 36 המדינות שנבדקו, כאשר בקוריאה, ביפן, בטורקיה ובמקסיקו המצב גרוע אף יותר.

עוד מציינים ב-OECD כי בנושא האיזון בין העבודה לבין החיים הפרטיים, שעות עבודה מרובות עלולות לפגוע בבריאות האישית, לסכן את רמת הביטחון של העובד ולהגדיל את הלחץ הכללי. כמו כן, פעולות מרגיעות יותר כמו מפגשים עם משפחה וחברים יפחתו, ואם אתם הורים לילדים – ייתכן שתראו אותם רק בסופי השבוע.

סקר שערכה חברת עוקץ מערכות בקרב 279 עסקים במגזרים שונים בישראל, המעסיקים כ-10,000 עובדים, בדק את נתוני הנוכחות של העובדים. הבדיקה נעשתה לפני ניתוח שעות הכניסה והיציאה של העובדים בשעוני הנוכחות. על פי הסקר, המתמחים במשרדי עורכי הדין עובדים הכי הרבה שעות, עם 10.7 שעות בממוצע ביום עבודה נטו. 78.5% מהם עדיין במשרד בשעה 18:30.

יצוין כי עם הוותק בתחום, עומס העבודה הולך ופוחת: עורכי דין עם ותק של יותר מחמש שנים עובדים 9 שעות כל יום וכ-50% מהם אפילו משאירים כסא ריק בשעה 18:30 במשרד. אצל מתמחים במשרדי ראיית החשבון המצב דומה – והיום אורך 10.3 שעות עבודה. גם שם הפז"ם משחרר את העובדים מוקדם יותר הביתה.

גם בקרב מתכנתי ההיי-טק בשעה 18:30 הם עדיין במשרד, ו-90% מהעובדים עובדים בממוצע 10.2 שעות כל יום. במשרדי הפרסום יום העבודה ארוך עוד יותר ועומד על 10.5 שעות ביום בממוצע. מעל 70% מהם עדיין דוגרים על הכסא ב-18:30 בערב.

ענפים שבהם עובדים 8 שעות בלבד הם ענפי רשתות המזון המהיר ורשתות הקמעונאות, שם כ-50% מהמועסקים נמצאים ב-18:30 כבר בבית. עם זאת, חשוב לציין שהעבודה בתחומים אלה היא במשמרות.

לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, חשוב להדגיש מספר דברים: "שעת היציאה מהעבודה אינה שעת ההגעה לבית. במקרים רבים העובד יגיע לביתו לאחר שעה ואף יותר, אולם אין באפשרותנו לבחון נתון זה. בנוסף הבדיקה לא כללה עובדים שנדרשו לעבוד מביתם לאחר שהגיעו הביתה וכן לא בדקה עצמאים".

עוד הוסיף ברגמן כי "שני גורמים עיקריים משפיעים על שעת היציאה מהעבודה: מספר שעות העבודה ואם מדובר בעבודה במשמרות או במשרה מפוצלת". בנוסף ציין כי הבדיקה התייחסה רק לעובדים במשרה מלאה.

"אין שעת התחלה ואין שעת סיום"

לצפייה בנתונים המלאים

על רקע הנתונים האלה, נראה שהמחאה החברתית הבאה תהיה נגד שעות העבודה המרובות. ובאמת, באחרונה קמה תנועת הורים ש"נמאס" לה לא לראות את הילדים בבית. בעוד כשבוע, עת נציין את ט"ו בשבט ואת יום המשפחה, תנסה תנועת ההורים לשכנע מעסיקים לשחרר את העובדים בשעה 16:00 הצהריים.

ליאת עזר, עיתונאית לשעבר הנשואה לאיש פרסום, מספרת שבכובעה הנוכחי כעורכת אתר בתחום ההורות, קיבלה פניות מגולשים שטענו כי העצות באתר לטיפול בילדים כלל לא רלבנטיות – כי הם פשוט לא מספיקים לראות אותם. לפיכך, היא מספרת כי הקימה יחד עם פנינה בן שלום ועומרי ענבר תנועה בשם "שמים את המשפחה במרכז".

"המטרה שלנו היא לשכנע עסקים להתחייב להוציא כל עובד עם ילדים פעמיים בשבוע בשעה 16:00. בנוסף, אנו דורשים מהמעסיקים שעל כל ישיבה אחרי השעה 16:00, תינתן התראה של 48 שעות מראש", היא אומרת. לדבריה, כבר 20 עסקים חתמו מול התנועה על ההצטרפות, ובתמורה קיבלו תו כי הם "שמים את המשפחה במרכז".

"אין שעת התחלה ואין שעת סיום ובנוסף העבודה מגיעה גם הביתה", ממשיכה עזר בכעס, "הרבה מעסיקים לא משחררים את העובדים כי הם רוצים לראות אותם בעיניים. יש מאזן אימה – מי יצא ראשון מהעבודה. נוצר מצב שבו אין בכלל חשיבות ליעילות. לא משנה כמה יעבדו יעיל ומהר, בכל מקרה צריך להישאר עד 20:00ה בערב. כאן מתחיל סגנון העבודה הנמרחת, שכוללת כניסה סתמית לאינטרנט ובזבוז זמן".

עוד מספרת עזר כי באחד הימים "אכלתי פיצה ברחוב ב-23:00 בלילה. פתאום אני רואה ידיד שלי יוצא ממגדל משרדים, ומספר לי שעכשיו הוא סיים את יום העבודה במשרד עורכי דין. זה לא משהו נורמלי", היא מסכמת.

"לצאת ב-23:00 מהעבודה זה לא משהו נורמלי" (צילום: shutterstock)

נרקבים בעבודה והתלוש נשאר אותו דבר?

אם לא די בכך שיום העבודה לא נגמר, גם חלק ניכר מהעובדים לא מתוגמל בעבור שעות אלו. מדובר בעובדים החתומים על הסכם עבודה שמבוסס על תעריף גלובלי – סכום קבוע המשולם מדי חודש, שכולל תשלום בגין השעות הנוספות, כמו גם עבודה בימי חג או ביום במנוחה השבועי, נסיעות וכו'.

לדברי רו"ח רמי שוורץ, שותף בפירמת שוורץ-צדקיה, המעביד מעוניין לחסוך את התשלום בגין השעות הנוספות לעובד, ולכן הוא מתבסס על סעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, שקובע כי החוק אינו חל על העבדתם של מספר סוגי עובדים.

הקבוצה הראשונה היא עובדים המאיישים משרות הנהלה, או כאלה שתפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. הקבוצה השנייה היא עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

ואולם, קביעה שרירותית לפיה מדובר בעובד שאופי עבודתו נכלל במסגרת החוק היא שגויה. בית הדין שולח מסר למעסיקים שמנסים להתחמק מתשלום השעות הנוספות לעובדים על ידי הוצאתם מתחולת החוק, ומציין כי במציאות בת ימינו ניתן לפקח על עבודתו של העובד גם מרחוק.

רו"ח שוורץ מוסיף כי ישנם מעבידים שהפנימו כי הם אינם יכולים להעסיק כל עובד בפורמט זה, ולכן אימצו שיטה נוספת – פיצול השכר לשני רכיבים: שכר בסיס ועוד תוספת גלובלית בעד שעות נוספות.

חשוב לציין כי שיטה זו מוכרת כלגטימית רק בעת שהעובד נדרש בפועל לעבוד שעות נוספות. בפברואר 2009 חלה מהפכה, לאחר שנכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת השכר המחייב מעבידים לנהל רישום נוכחות מפורט של כל עובדיהם – וחובת ההוכחה היא על המעסיק.

רוצים לארוז לחו"ל?

הראינו כי לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא לא ממש מקום טוב לעבוד בו. ולא די בעובדה שיום העבודה כאן ארוך יותר, יש מדינות שחלק מיום העבודה שלהן מוקדש ל"סייסטת" צהריים ממושכת.

אז אם החלטתם לומר די לשוק העבודה בישראל, ויש בידכם מקצוע עם ביקוש בינלאומי, עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, סבורה שיש מדינות שאפשר לעבור לעבוד בהן ואף לחיות בהן. "באוסטרליה למשל, יום העבודה נמשך 8 שעות, ויש הקפדה לשמור על מסגרת זמן זו באדיקות רבה", מסבירה גז.

לדבריה, "התרבות במדינה היא סביב יום עבודה בן 8-9 שעות. אפילו מרכזי הקניות פתוחים במהלך השבוע רק עד שעות הערב המוקדמות, ורק בסוף השבוע פתוחים עד מאוחר. ישנן אף חברות שנועלות את דלת הבניין לאחר שעת סיום העבודה. גם בגרמניה או בבריטניה לא מקובל לחרוג ממסגרת שעות העבודה הנקובות בחוזה, וברור לעובד מתי הוא מסיים אותו, כאשר לרוב מדובר על 8-9 שעות בממוצע".

אף על פי כן, אם בכוונתכם לבצע רילוקיישן לאירופה בתחום ההיי-טק, תיאלצו בכל זאת לעבוד שעות רבות יותר. כך, למשל, בצרפת, יום עבודה נמשך בממוצע למעלה מ-10 שעות – אולם מקובל לצאת להפסקות לא מעטות במהלך היום – הפסקת צהריים ארוכה ומספר הפסקות קטנות.

בארה"ב, מספרת גז, יום עבודה סטנדרטי של עובד היי-טק נמשך לרוב משעה 9:00 בבוקר ועד לשעה 18:00 בערב. "יש לקחת בחשבון כי במקרים של רילוקיישן, התרבות הארגונית מישראל מכתיבה ציפייה שהעובד יהיה זמין גם בשעות עבודה חופפות לישראל – מה שעלול להאריך את יום העבודה של העובד בעוד שעתיים-שלוש ביום", היא מבהירה.

רילוקיישן לאירופה זה משתלם? תלוי בתחום (צילום: shutterstock)

נשחקתם? למדינה יש פתרון

למרות זאת, השחיקה בעבודה אינה מתבטאת רק בשעות העבודה המייגעות, אלא גם בסוג העבודה. "יש מפעלים בהם עובדים על הרגליים כל היום וחוזרים כל היום על אותה פעולה, כמו הפרדת הכרעיים בעופות", מסבירה יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים למען בעלי מקצועות שוחקים פיזית.

לפני מספר חודשים הקימה המדינה את קרן מעגלים תחת משרד התמ"ת עם תקציב בסך 600 מיליון שקל. מטרת הקרן לספק מענה לשחיקה הממושכת במקצעות כמו בניין, טבחות, נהיגה על רכב כבד, מחסנאות ועבודה פשוטה במפעל.

מי שיש לו ותק של 5-7 שנים יכול לפנות למדינה ולקבל את אישור המעסיק – ולעבור הכשרה כדי לעשות הסבה לתחום אחר. "השעות הנוספות של עורכי הדין הן לצורך החמאה, אך במקצועות אלו זה בשביל הלחם", אומרת ויגדסקי. לדבריה, טבחית אותה מלווה הקרן מגיעה לשכר ראוי רק אחרי כמות גבוהה של שעות נוספות.

"אנחנו מאפשרים לעובד לצאת לקריירה שנייה, בעדיפות שזה יקרה באותו ארגון בו הוא כבר מועסק", היא אומרת. "כך, לדוגמא, אנו מכשירים טבחיות בבית מלון לעבוד בספא". יצוין כי בנובמבר האחרון התחילה הקרן להכשיר 400 עובדים, והיא שמה לה למטרה להגיע להסבה של כ-4,000 עובדים בשנה.

לפי מחקר של הלמ"ס, כ-20% מבעלי תואר ראשון שעזבו את ישראל עברו לאירופה – ושיעורים קטן ככל שהשכלתם גבוהה יותר ■ עורכת המחקר: "מהגרים למקום שבו קיים סיכוי גבוה להצלחה – ארה"ב מייצגת הבטחה זו"

ישראלים שמחפשים לשפר את מצבם הכלכלי או לצמוח מקצועית מעבר לים רואים לנגד עיניהם אפשרות מרכזית אחת – ארה"ב, בעיקר אם הם בעלי השכלה גבוהה – כך עולה ממחקר שערכה אילת כהן־קסטרו, חוקרת באגף עלייה והגירה בינלאומית בלמ"ס. המחקר מצא כי מהגרים ישראלים לארה"ב מאופיינים ברמת כישורים ‏(השכלה ומשלח יד‏) גבוהה יותר מישראלים המהגרים ליעדים אחרים, כמו מרכז ומערב אירופה.

צילום: ניר כפרי